עם תקציבים מוגבלים, צוות IT דל וחשיפה גוברת להתקפות כופר ופישינג, בתי חולים כפריים ממנפים יותר ויותר רשתות מודיעין איומים שיתופיות ונהלי היגיינת סייבר בסיסיים כדי לסגור פערים מסוכנים באבטחה ולהגן טוב יותר על נתוני המטופלים.
חלק גדול מארצות הברית תלוי בחבל הצלה שאף אחד לא מדבר עליו: יותר מ-2,000 בתי חולים כפריים המשרתים אזורים עם גישה מוגבלת לטיפול רפואי. בתי חולים אלה סובלים לעתים קרובות מתת-מימון כרוני וחוסר כוח אדם, ונאלצים לתעדף את מה שהכי דחוף: טיפול בחולים. כתוצאה מכך, אבטחת הסייבר נדחקת למושב האחורי, ובסופו של דבר חושפת בתי חולים כפריים למתקפות סייבר.
הבעיה היא גם מערכתית: מומחי אבטחת סייבר ויוזמות מודיעין איומים נוטים להתמקד ביעדים מורכבים ובעלי ערך גבוה במגזר הבריאות, כגון רשתות בתי חולים גדולות, חברות ביטוח וסוכנויות ממשלתיות.
בתי חולים כפריים לרוב מתעלמים מהם בהשקעות ובמדיניות בתחום הסייבר, משום שחסרים להם המשאבים להגן כראוי על הרשתות שלהם. משאבי סייבר מוגבלים גורמים להגנה נמוכה בהרבה, מה שהופך בתי חולים כפריים למטרות אטרקטיביות. סדרי העדיפויות התקציביים מוקדשים לטיפול בחולים, כפי שצריך להיות, והאתגר הופך להיות הבטחת משאבי סייבר נוספים.
